שיר

.כִּי אֵלֶךְ אֵלֶיךָ, נַפְשִׁי כְּרוּכָה אַחֲרֶיךָ, אֲחַפֵּשׂ, אֲבַקֵּשׁ, וְלֹא אֶמָּצֵא


אֲשׁוֹטֵט, אֶטְבֹּל וְאֶכָּנֵס אַל הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים, עַד עָמְקָם

אֶתֵּן לְגוּפִי כֻּלּוֹ לְהֵרָטֵב, לְהִימֵּס וְלִהְיוֹת כְּאֶחָד אִתָּם

אֶהֱפְֹך כְּולִי נוֹזְלִית

אֶתְפַּזֵּר לְכָל עָבָר

אָצוּף מָעַל

.וְאֶשְׁקַע


,כשארגיש שוב את כפות רגלי

אאחז באבנים, בסלעים

בחול

שבין הבהונות

נאחז בהן כמו שהן נאחזות בו


.כְּאִלּוּ שֶׁמְּנַסֶּה לְסַפֵּר לִי דְּבַר מָה


ואז אתחיל ללכת

אפסע בצעדים קטנים

.וארגיש איך אני גדלה בתוך המים

ארגיש את הכל צף מסביבי

.ולא אצליח לראות מעבר

.אעצר


אחוג

אסובב את מבטי לעבר השמש

.מאחורי


וַאֲנַסֶּה בְּכֹבֶד רֹאשׁ לִרְאוֹת

.מה נמצא מאחוריה

אסוב בחזרה מסונוורת


.לְהַכֹּל נִרְאֶה אַחֶרֶת


.גַּם אַתָּה, עוֹמֵד שֵׁם, עַל הַחוֹף, מִסְתַּכֵּל עָלַי

.כל הזכויות שמורות לעדי לירז. ינואר 2019, ברלין

Photograph by Armeghan Taheri. September, 2018, Berlin.

Photograph by Armeghan Taheri. September, 2018, Berlin.